כולנו חווים את השגרה שבה שני בני הזוג עובדים, מגיעים הביתה עייפים, אוכלים ארוחת ערב, אם הילדים קטנים אז מטפלים בילדים ומשכיבים אותם לישון, מקפלים כביסה, "מחסלים" את ארוחת הערב, מסדרים אחרי הילדים ודואגים שהבית יראה "נורמלי", רואים טלויזיה ו…. הולכים לישון.
לפני מספר לא גדול של עשורים, האישה היתה בבית, מטפלת בילדים, מנקה את הבית ודואגת שכשבן זוגה מגיע, הבית יהיה נעים ו"מתוקתק". כל מה שנשאר זה להגיש אוכל לכולם, להשכיב את הילדים לישון ואז היה נשאר קצת זמן פנוי לזוג ההורים.
היום, בעידן המודרני, כשגם האישה עובדת משרה מלאה ומנהלת קריירה מבטיחה, שני בני הזוג הפכו להיות שותפים מלאים לצרכי הבית. רק אחרי שסיימו את שעות העבודה הרבות, הם מתחילים "משמרת שנייה" עם הילדים והבית וכשמגיע סוף יום, לא נשאר להם כוח או אפילו חשק להתייחס לבן/בת הזוג ואני לא מדברת על דברים אחרים…
אז איך בכל זאת שומרים על זוגיות טובה כשיש בית שצריכים לטפל בו, ילדים שצריכים ודורשים תשומת לב, ובמקביל גם קריירה טובה שמצריכה שעות עבודה רבות?
כשיש ילדים קטנים בבית, חשוב מאוד לעשות קודם כל סדר יום שישאיר לכם קצת זמן לעצמכם בשעות הערב. גם אם הילדים בתחילת גיל ההתבגרות (9/10/11…) אפשר לדאוג שגם אם הם הולכים לישון קצת יותר מאוחר, לדאוג שבשעה מסויימת יכנסו לחדרים.
דבר נוסף הוא לקיים בבית כללים שמשתפים את הילדים במשימות הבית. אם אלה ילדים מאוד קטנים אז אפשר לדאוג שיסדרו את הצעצועים שלהם ו/או ישימו את הבגדים שהורידו בסל הכביסה. אם אלה ילדים קצת יותר גדולים אז לתת להם משימות יותר מורכבות (כמו: לסדר את החדר שלהם או לנקות אבק) וכמובן שהמשימות גדלות בהתאם.
לדעתי ילדים בין 10 יכולים כבר לפנות מדיח, להדיח כלים, לזרוק אשפה ועוד…
כדי שהמשימות ייעשו בצורה נעימה אפשר לעשות תחרויות או להחליט ביחד שעכשיו, במשך חצי שעה מסדרים ביחד ואז אוכלים משהו טעים.. או כל רעיון יצירתי ונחמד שאתם יכולים לחשוב עליו מתוך היכרות עם הילדים שלכם.
חינוך ילדים לשותפות במשימות הבית תעזור להם להרגיש שייכים, מוערכים ועם ביטחון גדול יותר.
דבר נוסף שזוגות יכולים ורצוי שיעשו זה לדאוג מדי שבוע/שבועיים לבייביסיטר ולצאת לבילוי זוגי.
הבילוי יאפשר לכם לא להירדם מול הטלוויזיה אך יותר מכך הוא יאפשר לכם "לתחזק" את הזוגיות.
