אנשים מכירים, מתאהבים, מתחתנים וחיים באופוריה עד ש… נולד הילד הראשון.
תוספת אדם שלישי והפיכת הזוג למשולש גורם להפרה זמנית של האיזון ולמידה של איזון מחודש.
איך מתמודדים עם זה?
איך לא נותנים לזה להפוך את האופוריה לריב מתמשך במקרה הטוב או גירושין במקרה הפחות טוב?
בשלב הראשון על הזוג להיות מודעים לכך שיהיו הרבה שינויים שעלולים להשפיע על הזוגיות כמו:
* גורם שלישי שמצטרף. מה זה אומר? איך מתמודדים עם זה? מה התפקיד והאחריות של
כל אחד מבני הזוג?
* אחריות לתינוק. זה כבר לא אחריות שלי כלפי בן/בת הזוג שלי אלא כלפי אדם נוסף.
* בשלב הראשון, חוסר שעות שינה – כלומר עייפות מאוד גדולה שעלולה לשבש את סדר
היום, להשפיע על הרגשות ועל ההתנהגות שלנו.
* אחריות כלכלית ולעיתים עומס כלכלי.
* סדרי עדיפויות שונים כמו זמן פנוי משותף של בני הזוג או העדפות כלכליות.
כמו כן, הורות לעיתים יכולה להעלות תכנים פסיכולוגיים כמו פצעי ילדות ועמדות מהמשפחה ומהתרבות בה כל אחד מבני הזוג גדל.
כשם שהזוגיות מושפעת מההורות, ההורות יכולה להיות מושפעת מהזוגיות.
* כשיש תקשורת טובה בין הורים
* כשיש קו אחיד בין הורים
* כשהורים לא מתווכחים בענייני הילדים, מולם.
כשיש מודעות קל יותר לשמר את האהבה ולטפח אותה גם כשיש ילדים.
אז בואו וננסה להבין לעומק מה כל דבר אומר:
אתחיל במודעות של ההשפעה בכניסת גורם שלישי לתוך האינטימיות של זוג.
עד היום הייתם שניים.. עשיתם דברים ביחד, הלכתם לישון מתי שרציתם, יצאתם לבלות מתי שרציתם, חזרתם מהעבודה מתי שרציתם ובגדול עשיתם רק מה שרציתם.
והנה נולד תינוק. הצטרף אדם. עכשיו אתם שלושה.
סדר היום שלכם השתנה, אתם כבר לא עושים מה שאתם רוצים אלא מה "שהוא רוצה".
האינטימיות שלכם "השתבשה".
אין ספק שאתם מאוהבים באדם הקטן הזה שהצטרף אליכם אבל הוא מתעורר בלילה ולא נותן לכם לישון, אתם עייפים. הוא לא מאפשר לכם לעשות רק את מה שאתם רוצים ואתם צריכים לתכנן כל דבר מראש ובכלל החיים שלכם השתנו.
אז מה עושים?
* מתכוננים נפשית למה שהולך להיות כשיוולד התינוק, זה עוזר לקבל את המציאות.
* מקבלים את זה שכל אחד מבני הזוג פחות פנוי לשני כי כרגע אתם שלושה
* גם כשאתם עייפים תשתדלו לא להוציא את כל התיסכולים על בן/בת הזוג. תדברו ואל תתנהג את הקושי.
תסבירו ותשתפו את בן/בת הזוג וסביר להניח שהוא/היא יהיו אמפתים.
* תפרגנו אחד לשניה במילה טובה/חיבוק/ליטוף כי זה תמיד עוזר.
* תשתדלו למצוא קצת זמן לעצמכם בתוך בטרוף של היום. תעשו לכם מנהג לה לשבת חצי שעה בסוף היום כדי
לייצר אינטימיות זוגית.
* תזמינו פעם בשבועיים בייביסיטר ותצאו לבלות.
זוג שעומד להיוולד לו תינוק חדש מתכונן לאירוע: קונה ציוד, מתכנן את צעדיו הכלכליים, מתכנן את מיקום מיטת התינוק, חושב על העבודה ועוד..
יש גורם אחד שבדרך כלל לא נלקח בחשבון, חוסר שעות שינה…
מחקרים מראים שרוגז, חוסר סבלנות, תוקפנות, קושי בקבלת החלטות וישנוניות הם חלק מהסימפטומים היותר גלויים בקרב אלו שסובלים מחוסר שעות שינה.
הורים, שתינוק נכנס לחייהם, ושהיו רגילים לישון טוב בלילה, סביר להניח שיסבלו מהתופעות שצוינו.
דבר זה מאוד משפיע על הזוגיות!!!
מה עושים כדי לעבור את התקופה הזו בנועם וכדי שהזוג באמת יוכל ליהנות מהמתנה הזו שהצטרפה למשפחה?
* להיות מודעים שזה מה שהולך לקרות ולדבר על זה מבעוד מועד.
השיח בין בני הזוג צריך להיות בנושא מה הגבולות שלהם, עד כמה הם מוכנים להכיל, לסכם על קוד כלשהו
שאותו יגידו שזה יסמן לאחר.
* להבין שהתקופה היא תקופה מאתגרת, דבר שמצריך מבני הזוג יותר סבלנות, הכלה ואמפתיה.
להבין שכשהיא מתפרצת זה בגלל העייפות… או כשהיא בוכה או כועסת זה משהו לא תמיד רציונאלי.
* ההורה שנשאר בבית עם התינוק (שבדרך כלל יותר עייף כי בן/בת הזוג עובד/ת במהלך היום) צריך להיות
מודע מאוד להתנהגויות שלו ולעשות מאמץ גדול על מנת שזה לא יקרה.
השיטה היא לדבר את הרגש ולא להתנהג אותו.
אם קשה לך כרגע, תגידי לבן/בת הזוג שקשה לך. תנסי להימנע מלהגיע למצב שאת מתנהגת את הקושי.
ההתנהגות גורמת להתרחקות, להבדיל מאם היית מדברת את הרגש ואומרת את מה שאת מרגישה. השיח מקרב
בין בני הזוג. בן הזוג ירגיש אמפתיה להרגשה שלך וינסה להבין ולעזור.
* להערך לזה מבעוד מועד. אם יש סבים בתמונה, לדאוג שתהיה עזרה בחודשים הראשונים. המצב האופטימלי
הוא שתהיה עזרה בלילה. אם אין אפשרות כזאת אז גם עזרה בבוקר מאוד תועיל כך שמי שנמצא בחופשת לידה
יוכל/תוכל לישון במשך היום. אם אין סבים בתמונה, חשוב לדאוג שתהיה עזרה בתשלום כדי שתהיה השלמה
של שעות השינה (עד כמה שאפשר). פתרון נוסף אפשרי הוא לעשות תורנות ולאפשר לבן/בת הזוג לישון כמה
שעות.
כמובן שחשוב מאוד שבמשך היום, כשהתינוק ישן, ההורה שנמצא בבית ינצל זאת גם לשינה.
לסיכום: תקשורת היא הבסיס בהצלחת הזוגיות בכל שלב בחיים.
תשוחחו על הדברים, סביר להניח שתמצאו פתרונות.
השיח יעזור לכם לא להתנהג את הרגש, דבר שלא פותר שום בעיה.
השלב של הצטרפות ילד למשפחה, זה שלב שאמור להביא המון שמחה ואושר ולקרב בין בני הזוג. נקיטת מספר פעולות יעזור לכם לדאוג שזה אכן יקרה והאהבה תמשיך לפרוח.
כשתינוק מצטרף למשפחה סדרי העדיפויות שלנו משתנים באופן אוטומטי: יש לנו יותר צורך בשינה אז בכל הזדמנות שיש נכנס למיטה, פחות אכפת לנו מאיך אנו נראים ומה הצרכים שלנו, הזוגיות נדחקת הצידה והנושא הכלכלי מטריד בגלל הוצאות מוגברות.
צריכים לזכור שבתוך המשולש החדש שנוצר (אמא, אבא, תינוק) כל הצרכים הקיימים חייבים להתקיים בצורה תקינה כדי שהמשולש ימשיך להיות חזק, נכון ומשמעותי לאורך זמן.
בשלב שהתינוק התחיל לישון בלילה בצורה פחות או יותר מסודרת, רצוי שההורה שנשאר בבית יתחיל לחשוב על דרכים נוספות שהוא/היא יכולים להעשיר את זמן השהות שלהם וזאת על מנת שירגישו יותר טוב.
אחת הבעיות היא שההורה שנשאר בבית לעיתים מרגיש בדידות, צורך בלהיות עם מבוגרים נוספים, לעיתים חוסר תועלת, שעמום ועוד..
לכן חשוב שההורה, בתוך המשולש החדש, יחשוב על עצמו כאינדיבידואל. חשוב לנצל את הזמן לעשייה שתשפר את איכות החיים של ההורה שנמצא בבית ברוב שעות היום . זה יכול לבוא לידי ביטוי בטיולים, קריאה, למידה, תחביבים, ספורט וכל דבר שההורה אוהב לעשות.
חשוב שההורה ילמד להסתכל על עצמו בצורה אינדיבידואלית בתוך המשולב החדש שנוצר. הוא לא רק בן זוג של.. הוא גם לא רק אמא/אבא של.. הוא עצמו!! יש לו צרכים ורצונות וחשוב שהוא יתן להם עדיפות גבוהה. החשש הוא שאם הוא לא יתן מקום לצרכים של עצמו סביר להניח שהוא לא יוכל לתפקד בצורה אולטימטיבית כהורה טוב לילד שלו, כי משהו יהיה חסר תמיד.
הזוגיות גם היא צריכה לקבל עדיפות גבוהה בתוך המשולש.
יש לנו נטייה לחשוב שבן/בת הזוג שלי חייב/ת להבין/להכין/לספוג/לקבל את כל מה שקורה מסביבי והיא/הוא תמיד יהיו שם בסביבה.
אז יש לי חדשות….. שום דבר לא מובן מאליו!!!
חשוב שגם בתקופה מאושרת ומדהימה שבה מצטרף תינוק למשפחה, תשקיעו בזוגיות שלכם ולא תקבלו אותה כמובנת מאליה.
תדאגו לפנות זמן לעצמכם ולצאת ולעשות משהו ששניכם אוהבים.
תפרגנו אחד לשני.
תגידו לבן/בת הזוג שלכם כמה אתם אוהבים אותה/אותו.
כשהתינוק נרדם, תפרגנו לעצמכם בערב רומנטי.
תזכירו לעצמכם, בכל יום, למה בחרתם אחד בשנייה.
אלה דברים קטנים שיעשו לכם את ההבדל ויזכירו לכם מדוע בחרתם להביא ילד משותף לעולם ולהיות משפחה.
