הוא לא מקשיב לך? את "יוצאת מדעתך" כי את רוצה לדבר עכשיו על מה שקרה והוא נכנס לחדר וסוגר את הדלת? זה קורה לכולן…
לנשים, בד"כ, נטייה ברורה יותר לשוחח על הדברים ברגע זה ואילו גברים, בד"כ, מבקשים לא לשוחח עכשיו אלא "שיעזבו אותם בשקט".
הנטייה הזו לשוחח על הדברים עכשיו באה ממקום נהדר לפתור את הקונפליקט ולא להישאר עם ה"דבר" הזה ביניכם. זה מעכיר את האווירה, זה גורם למתח מיותר בבית וכמובן שזה לא כייף.
ויחד עם זאת, תחשבו מה ההבדל בין לדבר על הדברים כשיש עדיין כעס ו"עצבים" לבין לשוחח על הדברים כשאתם רגועים יותר, הילדים הלכו לישון ואתם יושבים לשוחח ממקום שבו אתם יכולים לנהל את הרגשות שלכם ביתר קלות.
כשאתם דוחים קצת את השיח על הקונפליקט יש סיכוי גדול יותר שתוכלו לנהל את השיח הזה בצורה אפקטיבית, רגועה ונעימה ותצליחו להגיע לתוצאות שאותם רציתם.
בכלל, כשאתם כועסים על בן/בת הזוג שלכם ויודעים שלא תצליחו לנהל את הכעס שלכם בצורה נכונה (ניהול רגשות) – כלומר לא תצליחו לשוחח (ללא צעקות) או לדבר בצורה מכבדת, רצוי מאוד שתדחו את השיחה לזמן בו הכעס קצת התפוגג. כשיש כעס ולא מצליחים לנהל אותו, השיח לא מתנהל בצורה נכונה ומכבדת. הכעס מנהל אתכם במקום שאתם תנהלו אותו.
שיח בצורה לא מכבדת לא מוביל את הבעיה/קושי לשום מקום.
אם אתם רוצים לפתור את הקונפליקט ולגייס את הבן/בת זוג שלכם לחשוב/לפעול בצורה אחרת, תעשו זאת בצורה מכבדת ונעימה. כשאתם מדברים בצורה לא מכבדת המסר שלכם לא "עובר" בצורה נכונה וזה "סוגר" את האדם שמולכם. ככה לא תפטרו שום בעיה.
לכן, המצב האידיאלי הוא ללמוד לנהל את הרגשות שלכם. לחשוב מה עוזר לכם להירגע. מה עוזר לכם לשלוט במילים שיוצאות לכם מהפה. אם לא הצלחתם, אז עדיף שתדחו את השיח ותחכו שהדברים ירגעו מעט ואז תשבו לשוחח.
ההתפייסות לאחר מכן הרבה יותר נעימה…
